"בית"- לכבוד מסע בני ישראל במדבר- אל ה"בית" המובטח.

יצירה זו נקראת : "the god of realestate".

זהו בית נטוש ומתפרק, שקיבל 'האנשה' בידי האמן, על ידי הוספת פה ועיניים בתוך פתחיו הפעורים.

dede

הוא אחד מאמני הגרפיטי המגוונים והפוריים ביותר . "אני לא יכול בלי זה" הוא אמר לי, כשהחמאתי לו על עושר היצירה שלו. לפחות פעמיים או שלוש בשבוע dede יוצא באישון לילה לרסס עצמו לדעת על קירות תל אביב, ומי שמזהה את סגנונותיו הרבים והמשתנים, פוגש אותו שוב ושוב מול העיניים, בכל הסתובבות ברחובות דרום תל אביב.

"הבית" הוא אחד הנושאים המרכזיים המעסיקים את dede, אשר כמו לוכד אותנו, עוברי האורח החולפים מול ציוריו' בקסם אמנותו, ולא מרפה (גם אם לא התכוונו כלל להעמיק במחשבות). לרגע, באמצע הרחוב, אין לנו מנוס מן השאלות, הספקות והתהיות, שעולים בנו, אל מול הציורים מלאי האמירה שלו! ***

האם הבית משרת אותנו, או שאנו אלו שמשרתים אותו? האם הוא נושא אותנו, או שאנו נושאים אותו?

האם הוא 'שורשים' עבורנו, או 'מסע נדודים'? האם אנחנו בו, או שהוא בנו?

האם הוא באמת מכיל אותנו? מתאים לנו? נוח לנו?

האם הוא כה יציב ובטוח כפי שנדמה לנו?

ואולי הוא ה'יאוש', ולא ה'הבטחה'?

האם ביתנו הוא 'מבצרנו'? באיזה מובן הוא מבצר??

האם בזכותו אנחנו מחוברים לטבע, לעולם? או דווקא מנותקים ממנו?

בכל אופן

לרוב, "בית" הוא משאת נפש שלנו. הוא סמל סטטוס והצלחה בעינינו. הוא ה"פלסטר" על החרדות הקיומיות שלנו. *** אנחנו זקוקים לשייכות, שבהיות חלק מ'שורת חיילים' , הניצבים זה ליד זה, לאורך רחוב כזה או אחר.. אנחנו זקוקים לתוויות שמעניקים לנו העיר , הישוב, והרחוב.. אנחנו משעבדים את חיינו עבור אלו, ועבור תחושת הבטחון, בבנק זה או אחר.. ובקושי עוצרים לחשוב באמת, על המשמעות של כל זה, מעבר למה שאנו מותנים כל כך לחשוב. האין זאת?

(נקודה למחשבה, לליל הסדר, או ללילות אחרים). *** ובכל מקרה כדאי- לצאת לפעמים לשוטט ברחובות, ולהרים את העיניים, יש הרבה דברים מעניינים לראות. * ותמיד מוזמנים גם לעשות זאת איתי, ולגלות, בסיור מודרך, את מסתרי המוזיאון הפתוח של הרחובות!