עוצמה נשית ביפו



מפגש מפתיע ביפו.

שלוש נשים רבות עוצמה לכדו אותי. פתאום הן היו מולי, מביטות בי בעיניים חודרות, לוכדות את ליבי. קשה היה לזהות האם הן נחתו כאן מתרבויות קדומות או עתידניות, אבל העובדה היא שהן כאן, ניבטות מולי ומביטות בי בעיניים חודרות. לרגע היה נדמה לי שהן אחת שהוכפלה, ולרגע היה ברור שהן שלוש. בכל מקרה, הן הגיעו עד אלי, והן ניצבות כאן מולי, על דלת מתכת גדולה, בשוק היווני של יפו, בה אני מסתובבת. והנה הן שלשתן מביטות בי, במבט החודר והעצמתי שלהן, כמו אומרות לי: "גם את רבת עצמה ומיוחדת. את, וכל אישה על פני האדמה הזאת".

דלת לבנה. טוש שחור. כמה פשוט ועם זאת כמה עוצמה. לא יכולתי להתיק מהן את עיני.

הן צויירו ברשת צפופה של קווקווים וצורות באינספור ווריאציות ("דודלינג").

בפינה היתה חתימה: Athalia.

שם מיוחד, אבל עדיין, איך אמצא אותה? לכי חפשי איזו עתליה אחת שאוהבת לצייר, חשבתי לעצמי.

טוב, ככה זה עם אמנות רחוב, בכל פעם מחדש היא מכריחה אותי להיות 'שרלוק הולמס'. אחרי קצת חקירות, הצלחתי למצוא מישהו שידע משהו, ולבסוף הצלחתי אפילו להשיג את הטלפון שלה. 'אשמח לדבר איתך', כתבתי לה בווטסאפ, תוך שאני מסבירה שאני חוקרת של אמנות רחוב. 'אני בהודו כרגע, אבל אשמח להיפגש כשאחזור', ענה לי הטקסט החוזר. ככה זה עם אמנות רחוב, לפעמים נדרשת גם לא מעט סבלנות.

מרוב סבלנות, ואלף דברים מסקרנים אחרים שהעסיקו אותי ברחובות, שכחתי לחפש אותה לאחר חזרתה, אבל היקום מסדר הכל בדרכו הנפלאה, וכשהגעתי בשלבי ההקמה, אל מיזם אמנותי גדול שקשור לאמנות רחוב, ראיתי שוב דמות נשית נפלאה שהולכת ונבראת על הקיר, באלפי קווים וצורות. ממש אחותן הקטנה של הנשים המצויירות ההן מיפו. הפעם גם 'הבוראת האמנותית'היתה ממש מולי. בינגו! ראיתי אותה יוצרת בסבלנות אין קץ את אינסוף הצורות שבתוך הדמות. "כמה סבלנות יש לך", אמרתי לה, והוספתי שאני זו שהתכתבה איתה לא מזמן בווטסאפ. בשלב זה באו חיוכים, הכרות, חיבוקים, ואחריהם, ים השאלות שלי. "זה בדיוק העניין", עתליה ענתה לי, "אני מאותגרת קשב וריכוז, וזו המדיטציה המיוחדת שלי. הדרך שלי למצוא פוקוס וריכוז . אני מתמסרת לתהליך. כשאני יוצרת- אני מכבה את המוח, ונותנת לרגש להשתלט עלי, ואני פשוט זורמת איתו". עתליה ציירה תמיד, אבל בתקופת הטיול של אחרי הצבא גמלה בליבה ההחלטה שאמנות תהיה דרך חיים עבורה והחלה לבסס הסגנון האמנותי שלה. כשחזרה לארץ, התחילה לחפש גלריה שתציג תערוכה מיצירותיה, אבל מהלך כזה לוקח לא מעט משאבים וזמן. בנתיים הגיעה לביקור חברה קנדית שהיא פגשה בטיול הגדול ההוא של אחרי הצבא. שתיהן אמניות, וביחד הן יצרו ברישיקש שבהודו, ועכשיו התחשק להן ליצור יחד שוב. 'בואי נלך ליפו', הציעה מג האורחת, 'נראה מה יזרום לנו שם'. "הלכנו ליפו, נכנסנו למסעדת "דר' שקשוקה", ושאלנו אם אפשר לצייר להם על הדלת", עתליה מספרת לי. הם הסכימו, ושתי האמניות הצעירות פשוט החלו ליצור שם על הדלתות. "עבדנו במשך כמה ימים, וככל שהתקדמנו עם היצירה, הבנתי שהרחוב בעצם יכול להיות גלריית התצוגה שלי", היא מוסיפה ומתארת באזני את ההבנה הזו, שאני כבר הבנתי מזמן- שהרחוב הוא הגלריה הגדולה והחפשית בעולם! ואכן, היא שבה בהמשך לעוד דלת ועוד דלת. יצרה לעצמה גלריה מיוחדת בשוק היווני של יפו, כשבכל פעם היא מאמצת לעצמה דלת חדשה, והופכת אותה למרחב עבור יצירי הדמיון שלה. "אמנות רחוב מאפשרת לכל אחד שעובר שם- להיחשף לאמנות. מצאתי שזו פלטפורמה מאד קהילתית וחברתית. לפעמים אני נותנת לחברים שבאים איתי או לעוברי האורח טושים, והם מצטרפים לעזור לי ביצירה".


המסר והסגנון.


עתליה רוצה להנכיח עוצמה נשית בעולם. היא לוקחת השראה מתרבויות עתיקות ומנשים חזקות שפגשה בטיוליה בעולם, ובוחרת לצייר את הנשים שלה בסגנון מיתי. "נדמה לי שככה קל להתחבר אליהן ולקחת מהן השראה", היא אומרת לי. היא מתרגלת יוגה. למעשה היא למדה להיות מורה ליוגה, ומבחינתה גם היוגה וגם הציור, שניהם מדיטטיביים, ואותם ערכים מובילים אותה בשניהם. "איזה ערכים? " אני שואלת, והיא עונה: "ערכים כמו: כוונה נכונה, להיות ברגע הזה, החשיבות של תהליך ולא התוצאה, כאלה דברים".

היא בסך הכל בת עשרים וארבע, קטנטונת ודקיקה, כמעט 'ילדונת' בעיני, אבל בעשיה ובחזון, ולבטח בתשוקה שלה- היא כבר התקדמה כברת דרך לא קטנה. השנה היא החלה את דרכה האקדמית, במכללת שנקר. את צילומי הדוגמניות הלבושות בבגדים שעיצבה עבור תיק העבודות, היא צילמה כמובן על רקע ציורי גלריית הדלתות שלה ביפו. אם זו תחילת רק תחילתה של הדרך, נדמה לי שאנחנו לבטח עוד נשמע עליה, ועולם האופנה יהנה מכשרונה!



אז, אם אתם מטיילים ביפו. לכו לחפש אלות- גיבורות על, וקחו מהן השראה. אני נמלאתי השראה מהדמויות המצויירות, ולא פחות -מהיוצרת שלהן..... לאחרונה יצרתי בשמחה גדולה את הסיור החדש: סיור שיגלה לכל מי שרוצה לגלות איתי, את אמנות הרחוב של יפו! בין החנויות והפשפשים, בין עשרות תקופות של כיבושים ומלחמות, ושלל סיפורים מן ההסטוריה ומן ההווה- יפו משופעת באינספור יצירות אמנות רחוב מופלאות. אפשר פשוט לשוטט לבד, ולפתוח עיניים, או- לסייר איתי, ואפקח את עיניכם, בתוספת הסברים וסיפורים.



פוסטים בבלוג
בקרוב יהיו כאן פוסטים ששווה לחכות להם!
שווה להמשיך ולעקוב...
פוסטים אחרונים